(צילום:סילאן דלאל)
מאיר אריאל – עצמאי בשטח
מפגש עם אחד מגדולי היוצרים בזמר העברי. משורר ופזמונאי ומלחין עצמאי בשטח. כיוצר לאחרים וכמבצע הייתה יצירתו ייחודית, מקורית וחדשנית. משיריו בקיבוץ משמרות ("אגדת דשא"), דרך מהפכת הרוק הישראלי (להקת "תמוז") ועד עשרות השירים האישיים שיצר, רבים מהם הפכו לקלסיקה ישראלית. סיפורו מובא מזווית של מעריץ שהפך לחבר…
ההרצאה תתקיים במסגרת תערוכת ערגונות לזכרו של מאיר אריאל מתקיימת בימים אלו בבית גבריאל התערוכה בכניסה חופשית הציבור מוזמן
25 שנים ללכתו של "הטרובדור הנודד", "בוב דילן הישראלי" והמילים שכתב רלוונטיות מתמיד. נקבל את הקיץ בתערוכה על חייו ומורשתו של מאיר אריאל ז"ל בה נציג את כתביו, ציוריו, הגיגיו ומחיקותיו כשלצידם יצירות ייחודיות של אמנים/יות מתחומים שונים בהן השפעתו של אריאל על התרבות הישראלית:
אהוד בנאי איציק כוכבי; ,גיא שיפר ; דורי שניר; יגאל זורע; יהלי הרבט,יולי מרוז; מיכל ניב; נטלי פלד; נעמה סלוצקי; עידו בר זכאי; עמילי גלבמן; קובי לאון
"זרעי קיץ
נישאים ברוח
מעירים זיכרונות
מעוררים ערגונות.."
כך כתב מאיר אריאל ז"ל ובאחת ההופעות הסביר: "אתם בטח יודעים את הפירוש של המילה עֶרְגוֹנוֹת. תשוקות שְׁפִּיצִיּוֹת כאלה. כמו כיסופים. כמו געגועים. אבל מה, בקטן. בזכר. מהמילה ערגה. ערגון".
מוצפים בערגונות לקולו ולהגיגיו יצאנו לשאוף קצת רוח בכלל ואת רוחו של מאיר אריאל בפרט. לנבור בעיזבונו, שנשאר מיותם באופן מפתיע כשאריאל רק בן 57. לפנינו נפרשו דפים על גבי דפים, פנקסים ותמונות שכנראה שאם לא היה רוצה שנראה אותם, היה דואג להיפרד מהם לפני כן ומשאיר רק את התוצרים הסופיים.
קולו של מאיר אריאל מלווה את פס הקול של החברה הישראלית בעיקר לאחר מותו. בטקסטים בועטים ופילוסופיים הוא מביא מחשבות ורעיונות שעוברות בראשם של ישראלים רבים והפך להיות חלק מתרבות השפה. שיריו וכתביו של מאיר אריאל מלווים אותנו בשגרה, בפס הקול שמתנגן בראשנו כשמישהו אומר בהיסח הדעת "עברנו את פרעה נעבור גם את זה" או "סוף עונת התפוזים הגיעה"…
